» אמנים » אמנים » אדוארד לוין » מהשיחה בין פרופ’ וולף מוסקוביץ’ לצייר אדוארד לוין

אדוארד לוין


מהשיחה בין פרופ’ וולף מוסקוביץ’ לצייר אדוארד לוין

– אדוארד, קטלוג העבודות שלך, המהווה מרכיב חשוב ומשמעותי בתערוכה אשר תיערך באולמי תצוגה שבבית האמנים הירושלמי, נקרא “Still Life” (“חיים שלווים”) באנגלית או “Nature Morte” (“טבע דומם”) בצרפתית. זהו הז’אנר האהוב עליך באמנות הציור, אשר שם דגש על עקרונות חיוניים במרחב מחיה, בעצם – מבטא חיפושים אחרי שלווה ורוגע. עד כמה שידוע לי, חייך מעולם לא היו שלווים, ואף לא רגועים?

– עולם החפצים והעצמים קרוב אלי לאו דווקא בגלל קסמם האסתטי, אלא בראש וראשונה כביטוי לעובדה של התהוות הטבע כמעשה בראשית.
… החפצים הסובבים אותנו הם כמובן חפצים חומריים, אך גם חדורי רוחניות, דמויות שהאמן האניש והפנים אותן מחדש. לגעת במהות החפץ – הלא פירוש הדבר לגעת ברזי נצחיות?

– היצירה האמנותית – כיצד אתה רואה את משימותיה ויעדיה? כמובן, אינני מתכוון למשימות אידיאולוגיות או חברתיות למיניהן, התחייבויות שהאמן הטיל על עצמו כקו מנחה, או גישה לאמנות כפעילות מסחרית פשוטו כמשמעו. האם יעודה של האמנות “לשרת” את החברה, להתאים את עצמה לקצב ולטעם החברתי, או, נכון יותר, ליעדיהם של מעצבי הטעם החברתי, לאלה שמשלמים על כך?
או שבכל זאת ייעודה של האמנות אחרת?

– אפתח בהגדרה תיאורטית יבשה.
מרכיבי העשייה האמנותית הם עצם המעשה, היצירה עצמה, כלומר, ביצועה המקצועי, ואובייקט היצירה. כאן המשימה היא יצירת שלמות חזותית, מימוש הרעיון והבאתו להרמוניה מרבית, וכתוצאה מכך – הולדת דמות אמנותית. היות ואני משוכנע עמוקות כי חיים ואמנות הם שלמות אחת, אני גם משוכנע כי מונחים אלה מהווים תופעה מוסרית, וייעודה העילאי של האמנות איננו ייפוי (אם-כי אסתטיקה אכן מהווה מרכיב בלתי-נפרד של היצירה האמנותית), בידור, ואף לא אמצעי להלהיב ולהפליא, אלא להביע רחמים ונחמה. ותמיד לתמוך בנשמת האדם השואפת להמריא אל על, לא לשכוח על מרומי השמים בדאגות וחרדות יומיומיות. כל עבודת אמנות היא מעשה יצירת האמן. אין כאן העדפות לאומיות, ויתורים בגין פיגורי הקהילה או בגין צרכים חומריים, ואף לא בגין גישה ירודה לאמנות. מכיוון שהעיקר ביצירה הוא אישיותו של האמן ותובנתו את החיים.

– בשנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת מבקרת וחוקרת אמנות ידועה מרים טל כתבה במאמרה שיועד להביא לידיעת החברה הישראלית את יצירתך: “לפנינו אישיות חזקה ואמן גדול הראוי להכרה בארץ ומחוצה לה”.
האם נבואתה באה לידי הגשמה? האם הקשיבו האוחזים במושכות השלטון לדעתה של הנציגה הישראלית היחידה באותם הימים באגודה הבינלאומית למבקרי אמנות, מחברת מחקרים על האמנים הדגולים של המאה ה-20, ביניהם על מארק שאגאל? או שקולה נותר קול קורא במדבר?

– במדבר, בייחוד במדבר רוחני, הקול שמחוץ למקהלה אינו נשמע. הוא הולך לאיבוד בהבל המציאות ובטרחה יומיומית.
המגמות השולטות (והלוחמניות) באמנות בת-זמננו, המתייחסות בזלזול לאסכולה המקצועית הבסיסית, תוך שאיפה להצלחה בכל מחיר, לא השאירו לי ברירה אלה להמשיך בעבודתי כקודם ולהישאר “בצל”. המצעד בשורות פמליית המלך הערום – זה לא בשבילי. בכל משטר חברתי, בכל עת ובכל תקופה, הכרזתו של לנין “האמנות שייכת לעם” היא גזר-דין מוות ליצירה. כחרב דמוקלס תלויה ההכרזה מעל ראשו של האמן, בהיותה בו זמנית מפתה ומבטיחה.
ציוריי הצנועים והאינטימיים שואפים לעקרונות עליהם מושתתת מוזיקה: הרמוניה, קומפוזיציה, לחן. וכמובן ללא התאמות למיניהן, כגון “זמננו”, סגנון, אופנה…

– ובכל זאת, אין פיתויים לחתור לתהילה, לפרסום, להצלחה חומרית לפחות?

– אכן, כל זה חשוב לנוחיות, לאפשרויות חומריות. אך אין זה חשוב יותר מאמנות עצמה, שהיא עצם החיים. תמיד חלמתי על הקמת קרן עצמאית לתמיכה באמנים מחוננים התורמים להתפתחות האמנות האישית, ולא זו המשרתת את החברה. לצערי, לא היו לי עד כה אפשרויות לכך, ואינני יודע אם יהיו אי-פעם. אך גם אם הייתי יודע מראש כי לעולם אהיה היחיד שאתבונן בעבודותיי, הייתי מעדיף להתייחד עם עקרונותיי ומשימותיי באמנות הציור. ואין מחיר שיכול להניע אותי מקריב את עצמאותי ואת חרותי.
אין לי אף שמץ של תחושת בדידות, יגון, דכדוך. סוף כל סוף בהיסטוריה של האמנות רק אמנים בודדים חשו הרמוניה עם החברה.
אני מודה לגורלי שהעניק לי במשך כל חיי את האושר של קשרי ידידות עם אנשים בעלי דחף נפשי ורוחני נעלה, אשר האירו וחיממו את חיי, עודדו אותי ותמכו בדרך בה בחרתי.
חיי האדם חולפים מהר, ומה שחשוב זה לא שמו של האמן אלא חשיבותם ואריכות ימיהם של פירות יצירתו. אם עלה ליצירותיו גורל של אריכות ימים, ואם הן עתידות להיות לצורך חיוני של נפש האדם – הלא אין זו דרך לחיי נצח?

ירושלים, נובמבר 2011

Сайт оптимально работает в: Internet Explorer 8.0, Mozilla Firefox 3.6, Google Chrome, Safari 4.0. Если у вас старая версия браузера, вы можете скачать новую на сайте производителя бесплатно.