הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, מעמידה נדבך נוסף בסדרת התערוכות, שהחלה בשנת 2001 ביוזמה ובחסות בית האמנים, ירושלים. כמיזם כלל ארצי ורב משתתפים היא מאגדת בתוכה את הגלריות הציבוריות הפועלות במרכז העיר.
מצע התערוכה ” נאחז בסבך” התגבש מתוך שיח עם שלוש הביאנלות הקודמות, אשר פרשו את “תמונת המצב” של אמנות הרישום בישראל והצביעו על תקפותה כמדיה תוססת ומרכזית, שגבולותיה פולשים כיום לשדות חדשים. “רשמים IV” מתמקדת באחד מיסודותיה המסורתיים והמובהקים של שפת הרישום: בקו, כמרכיב אוטונומי ביצירה, ועוד יותר מכך בשלל גילוייו כסבך של קורים, רשתות וקשרים. אוצרת ראשית: תמר מנור-פרידמן

———————————————————————————————————————————————————-

הביאנלה הראשונה לרישום בירושלים היתה פרי יוזמתו של סשה אוקון, משתתף הפרויקט art-in-process, בהיותו אז יו”ר אגודת הציירים והפסלים של ירושלים. הביאנלה הנוכחית איננה תערוכת רישום במובן המקובל של המילה. התצוגה כוללת עבודות צילום רבות, וידאו, מיצבים ואף פיסול. לדעתי, הדבר משרת היטב את התצוגה בכללותה.  מצאתי עניין מיוחד באלבום עבודותיו המקוריות של צבי טולקובסקי, ספר שבו העבודות (קולאז’, צבעי מים, עפרון ודיו) בוצעו משני צדי הדף. זהו ספר של חיפושי דרך, שנותן הצצה לדרך מחשבתו של האמן, מה שיש לו, אגב, קשר ישיר לנושא האתר שלנו.

כדעה אישית ובהחלט סובייקטיבית, הייתי אומר שחלק מן העבודות המוצגות מזכירות לי סקיצות להדפסים בענף הטקסטיל. עם כל הכבוד שאני רוכש למופשט, הייתי רוצה בכל זאת לראות יותר מגוון בתצוגה, כך למשל, מועטות הן העבודות הפיגורטיביות.

לאוניד זייגר