כשראיתי את ליסבון מחומות המצודה סאו-ג’ורג’י ביום הראשון לחופשה שלנו, חשבתי שכך, בחלומותי, תיארתי לעצמי את העיר האידאלית לחיות בה. שבוע לאחר מכן, כשהגענו לפורטו, החלטתי שכעת זו העיר האהובה עלי. לא רק בפורטוגל, בכלל.

הן ליסבון והן פורטו – ערים על גבעות עם מדרונות תלולים. בדומה לברצלונה, הרחובות הראשיים של שתי הערים מובילים למים, אך לא לים אלא לנהר, שבמרחק לא גדול הופך לאוקינוס.
השילוב הזה של עיר הררית ושני יסודות המים – האחד נהר חלק ושקט והשני אוקיינוס רועש וגועש – יצרו עבורי את הרגשת ההרמוניה של מקום שמתחשק להיות בו… [» » »]

צפון תאילנד

*סופונג (קרוב לגבול עם מיאנמר). גגות רבים עשויים מעלים של עץ מסוג diptericarpus tuberculatis, כמו רעפים. הבית נראה כאילו מאגדה על שלושת החזרזירים. גגות שכאלה מחליפים כל 3-5 שנים.

*”Cave Lodge”, לא הרחק מסופונג. בבונגלו שלנו התגוררה שממית ענקית מכוסה כתמים, שהשמיעה רקיעות רמות תוך כדי ריצה על קירות הבמבוק והתקרה. נוכחותנו בחדר לא עשתה עליה רושם – היא נהגה לחרבן על המיטה שלנו מלמעלה. [» » »]

ביוני 2013 השתתפתי בסיור באתרים ארכיאולוגיים בירדן. הסיור אורגן על ידי רשות העתיקות, והקבוצה כללה מומחים מהתחום, שרובם ביקרו בירדן פעמים רבות. במהלך ארבעה ימים טיילנו בכל רחבי המדינה, למעט חלקה הדרומי.
רוב שטחה של ירדן הוא מדבר, שמצוי בגובה לא מבוטל מעל פני הים (בממוצע – 700 מ’). כך שהחום נמוך משמעותית ממדבר יהודה והנגב. [» » »]

בנעורי טיילתי בהרי אילת השחורים ובהיתי בהרים הכחולים שמעבר לערבה.
לחצות את הערבה ולהגיע להרים שם
זה היה בלטי אפשרי. [» » »]

קפדוקיה – חבל ארץ במרכז תורכיה, עם מאפיינים גיאולוגיים מיוחדים, שאין להם מקבילה בעולם. הנוף המיוחד הזה הזכיר לי את הנוף שמופיע באיקונה הביזנטית והרוסית. הנוצרים הראשונים, שחיפשו מסתור מרדיפות, היו גרים שם, וחצבו כנסיות, מנזרים וקפלות החצובים בסלע הטוף הרך. העיר התת-קרקעית של דרינקויו מגיעה לשמונה קומות מתחת לאדמה. [» » »]