בסתיו 2010 אשתי ואני נסענו לגיאורגיה, כשהמטרה העיקרית של המסע הייתה להכיר אמנים גיאורגיים, שאת עבודותיהם הכרנו רק דרך האינטרנט.
בכתבה זו אנו מציגים שני ציירים שהרגשנו שהחיבור בינם הוא טבעי, למרות השוני בגיל ובטמפרמנט, עבודותיהם “עובדות” היטב אחת עם השנייה. [» » »]

אנו נוהגים לארח, במסגרת הפרויקט, לא רק אמנים ידועים, אלא גם אמנים שמכורח הנסיבות אינם מציגים את עבודותיהם באופן תדיר, אך ראויים לדעתנו לקבל במה. [» » »]

… and immediately made a suspicious-looking
telephone out of two twigs…
M. Bulgakov, “Master and Margaret”

…Bits of rope of no practical use. J. M. Montgotfier (as quoted by a withess)
We’ll collect the metal scrap To feed the furnace to make the guns To turn the enemy tanks and guns Into heaps of metal scrap.
S. Marshak [» » »]

כיצד מתרחש דיאלוג בין אמנים? מה ייחודי בסוג זה של שיח, בשונה ממקצועות אחרים?

אני חושב שהסדרה “Line of Soutine” של איגור טישין היא דוגמא מצוינת לדיאלוג מהסוג הזה. איגור הוא לא האמן הראשון שמתכתב עם סוטין ביצירותיו. מספיק שאזכיר את שמותיהם של שני ענקים כמו פרנסיס בייקון או ווילם דה קונינג. אך לא מדובר בחזרה על דברים שכבר נאמרו, אלא ביצירה עצמאית לחלוטין, מלאה בהומור האופייני של טישין. [» » »]

יוסי וקסמן הוא סופר, צייר ומעצב ישראלי. הוא פרסם 5 ספרי פרוזה ושני ספרי ילדים. הוא חי עם בן זוגו בכפר האמנים עין הוד, הוא חבר הכפר, נמנה עם ועדת השיפוט האמנותי, ומציג באופן קבוע בגלריה המרכזית של הכפר. וקסמן זכה בפרס אקו”ם לרומן לשנת 2004, ובמענק של קרן הקולנוע הישראלי לכתיבת תסריט עפ”י ספרו “ליבשן”. מאז שעבר לעין הוד הוא חזר לצייר לאחר הפסקה של 15 שנים בהן הקדיש את חייו לכתיבה. [» » »]