*
שני תיישים דומים נלקחו מן המרעה השלו באחו והובלו אל בית המקדש.
הכהן הגדול ערך הגרלה בין שניהם, האחד לקורבן חטאת עם שאר הקורבנות של יום הכיפורים.
השני – והוא גיבור הסיפור, גורלו נקבע לעזאזל, לשאת עליו את חטאי העם.
הכהן הגדול הניח עליו את ידיו והעמיס עליו את פשעי ישראל.
העם, צפה בכהן בהתרגשות, מייחל למות השעיר ולהיעלמות כל החטאים.
הכהן קשר חוט זהורית אדום לקרני התיש.
מעתה יצפה הקהל במתח להלבנת חוט הזהורית האדום, אות למחיקת החטאים.
איש עתי הופיע. הוא נבחר כדי להוביל את השעיר למסע ארוך במדבר. מיהו האיש העתי? זהותו אפופה במסתורין.
על האיש העתי מוטלת אחריות כבדה. עליו לדאוג לכך שהשעיר ישרוד את המסע, יטפס על ראש הר העזאזל ויושלך אל מותו במדרון, שמא לא יכופרו פשעי העם.
כשהגיעו לראש ההר, הסיר האיש העתי, שנפשו נקשרה בנפש השעיר, את חוט הזהורית מקרניו של השעיר פיצל אותו לשניים: חציו קשר לסלע ואת חציו השני החזיר לקרני השעיר.
משם דרדר האיש העתי את השעיר נושא החטאים אל מותו.
אז השפיל האיש העתי את עיניו להביט בחוט האדום שזה עתה קשר לסלע.
האם הלבין? האם ניקה אלוהים את העם מחטאיו?
שורת אנשים שניצבו לאורך הדרך ונופפו בסודריהם העבירו את הדין לבית המקדש. אשמים? נקיים? היישמעו תרועות שמחה בירושלים?
רק עם בוא הידיעה הותר לכהן הגדול להמשיך בטקס יום הכיפורים.
והאיש העתי? הוא ימות לפני שיגיע יום הכיפורים הבא. פרשנים אומרים שנגע בטומאה כה גדולה שאי אפשר להיטהר ממנה ולכן עליו למות בטרם צאת השנה.
ואולי מת כי נגע בתמימותו של השעיר וכאב את דרכו של עולם.

הסדרה נוצרה בהשפעת תחריטי לוס קפריצ’וס של גויה המצביעים על עוולות חברתיות