יוסי וקסמן הוא סופר, צייר ומעצב ישראלי. הוא פרסם 5 ספרי פרוזה ושני ספרי ילדים. הוא חי עם בן זוגו בכפר האמנים עין הוד, הוא חבר הכפר, נמנה עם ועדת השיפוט האמנותי, ומציג באופן קבוע בגלריה המרכזית של הכפר. וקסמן זכה בפרס אקו”ם לרומן לשנת 2004, ובמענק של קרן הקולנוע הישראלי לכתיבת תסריט עפ”י ספרו “ליבשן”. מאז שעבר לעין הוד הוא חזר לצייר לאחר הפסקה של 15 שנים בהן הקדיש את חייו לכתיבה.

יוסי וקסמן מצייר מיתוסים פרטיים ואוניברסליים, “אגדות”, שכמו באגדות – יש בהם עלילה ודמויות, טוב ורע, ומשהו מאוד מובהק, מעין סוג של ארכיטיפ, כזה שנדמה לנו שכולנו מכירים, אבל עוד הרבה לפני שלמדנו את המילה “ארכיטיפים”.
וקסמן מקיים דיאלוג עם תולדות האמנות, ועושה שימוש באיקונות חילוניות כמו “בכחוס” של קראווג’ו, “סעודת הבוקר בדשא” של מאנה, או “מדמואזל ריבייר” של אינגר.
היסוד הדרמתי הוא יסוד מרכזי בעבודותיו של וקסמן, ואף שהציורים גדולים פיזית, הוא בונה את הסצנות במרחבים קטנים יחסית, תיאטרליים, אפילו אינטימיים, ועושה שימוש בטכניקות דרמטיות, וזאת על מנת לייצר דיסוננס חזק בין שני סוגים של תחושות – רחמים ופגיעוּת מצד אחד, אימה ופורנוגרפיה מצד שני.
ננו שבתאי