מיכה בר-עם – אחד הצלמים הבולטים בארץ, חתן פרס ישראל לצילום, חבר בקואופרטיב הבינלאומי “מגנום”.
נפגשנו עם מיכה ואשתו אורנה, יחד עם הצלמים יוליה קומיסרוף ודוד דקטור.

[» » »]

בוקר חודש אפריל בעיר העתיקה בירושלים. אנחנו נמצאים על גג כנסית הקבר במנזר האתיופי.
במרכזה של חצר רחבה נשאת כיפה של אחת הקפלות תחתינו, ולצידה פזורות בקתות קטנות המשמשות למגורי הנזירים. המעבר בין הבקתות חסום על ידי צלב עץ גדול צבוע בירוק. [» » »]

מאשה רובין, מריה פומיאנסקי ואירינה בירגר הן שלוש אמניות וחברות שעלו לישראל מרוסיה בראשית שנות התשעים, למדו באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים ופעלו בשנות התשעים תוך יחסי גומלין והשפעות הדדיות. התערוכה הנה מבט רטרוספקטיבי על עשרים שנות פעילות אמנותית, שראשיתה במוסקבה ובסנט פטרבורג והמשכה בישראל ולאחר מכן, אחרי הפיצול, בציריך, באמסטרדם ובתל אביב. [» » »]

בקיץ של 2010 יוליה שולמן טיילה באוקראינה ובילרוס. האמנית לא יכלה להישאר אדישה להתפרעות הצבעים שנתקלה בה. יוליה התרשמה עמוקות מצבעי הורוד, תכלת וירוק-בהיר חסרי המעצורים, זה הזכיר לה בגד תחתון ענקי. התמונות המובאות כאן צולמו כולן באותה הנסיעה, למעט אחת (עם השקים האפורים), אותה צירפנו פשוט למען כתם הצבע. [» » »]

יוליה קומיסרוף נולדה בלטביה. עלתה לארץ בשנת 1991 ומאז מתגוררת ויוצרת בירושלים. נחשבת כאחד הצלמים המובילים של הדור החדש.
את הקריירה הצילומית שלה התחילה בפרויקט דו-שנתי על ילדי פלשמורה עולים מאיתיופיה בתהליכי הגיור.
בשנת 2002 תיעדה בצילמיה את תהליך השלום בצפון אירלנד כמודל אפשרי לפתרון הסכסוך ישראלי-פלסטיני.
בעשור האחרון עוסקת בשני פרויקטים גדולים: “ספר העיר – מזרח ירושלים” ו”פליטים: קורבנות הסכסוכים האטניים בקווקז”.
צילומיה של יוליה קומיסרוף הוצגו בישראל, אירופה ומדינות חבר העמים. [» » »]