ביוני 2013 השתתפתי בסיור באתרים ארכיאולוגיים בירדן. הסיור אורגן על ידי רשות העתיקות, והקבוצה כללה מומחים מהתחום, שרובם ביקרו בירדן פעמים רבות. במהלך ארבעה ימים טיילנו בכל רחבי המדינה, למעט חלקה הדרומי.
רוב שטחה של ירדן הוא מדבר, שמצוי בגובה לא מבוטל מעל פני הים (בממוצע – 700 מ’). כך שהחום נמוך משמעותית ממדבר יהודה והנגב.

המקומות שביקרנו בהם, ידועים למדי, אזכיר פה רק את אלה שהרשימו אותי במיוחד.

קוציר עמרה (Qusayr Amra, 700-715 לפנה”ס) –מצודה שבעליה, לפי אחת הגרסאות, היה הח’ליף וליד הראשון מבית עומיה.
הקירות הפנימיים ותקרות הקשתות של בית המרחץ מעוטרים בפרסקאות מרהיבות, עם דימויים “סוריאליסטיים” של חיות ואנשים. משערים שהעבודה בוצעה על ידי אמנים ביזנטיים. באחד החדרים – סצנה מיתולוגית עם דימויי גוף של נשים ערומות (!) הוסבר לנו, שעל מנת להגן על הציור מפני חבלה ע”י מוסלמים פנאטיים, יצטרכו לכסות אותו בסיד. מפתיע ביותר שציור כזה צויר בתקופה המוקדמת של האיסלאם, הרי האיסלאם אוסר על הצגת דימויים של אנשים וחיות. המצודה הייתה מיועדת לאירוח זרים, והפרסקאות כנראה הותאמו לטעם הנוכרי. בתקרת הכיפה שבחדר האחרון מצוירת מפת השמיים עם סימני גלגל המזלות, מה שמזכיר מאוד דימויים מאוחרים יותר בכתבים אלכימיים של ימי הביניים באירופה.

גרש (Jerash) – עיר עתיקה שנשתמרה היטב. התרשמתי שהחפירות שלה, מבחינת השטח, גדולות יותר מהפורום הרומי או אפסוס בתורכיה. מסתבר שהעיר העתיקה הגדולה ביותר במזרח התיכון היא בית שאן, אך חלקה העיקרי נמצא מתחת לעיר המודרנית ולא נחפר עדיין.

אום א-רסאס (Umm ar-Rasas, 700 לפנה”ס). אזור בעל מספר גדול של כנסיות מוקדמות, שרובן לא נחפרו עדיין. האובייקט המרכזי – שתי כנסיות עם מוזאיקות, הגדולות ביותר מבין אלו שנתגלו בירדן (וממה שראיתי בחיי). כמו ברוב המוזאיקות בשטח העולם המוסלמי, הדימויים של אנשים וחיות הושמדו. מה שנותר, מדהים בדיוק של הקומפוזיציה והוירטואוזיות של הביצוע.

אני רוצה להזכיר גם את המסלול הרגלי בנחל זרד (וואדי אל חסי, Wadi Al Hasa)– הוואדי הגדול ביותר (מתוך חמישה) בירדן. המים מגיעים ממעיינות חמים והטמפרטורה, כנראה, סביב ה- 36-38 מעלות.

במהלך כל הסיור, על פי הכללים הירדניים, ליווה אותנו שוטר ירדני חמוש. בנוסף, צורף אלינו מדריך תיירים מקומי, שהעביר, לאורך כל הנסיעות שבין האתרים, הרצאות סמי פוליטיות בעלות אופי מפוקפק. ניהלתי אפילו וויכוח עם אחד מעמיתי, האם הוא עושה זאת מיוזמתו האישית או שמא ממלא “הוראות מלמעלה”.

צילום וטקסט: לאוניד זייגר. יולי 2013.