עתי חן: תערוכת “בין לבין”

20, May 2014 · ראיונות

עתי חן – צורף, זוכה פרס אנדי לאמנויות עכשיוויות לשנת 2014. עתי, יליד 1979, הוא בוגר המחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ולימודי המשך במחלקה לצורפות ואובייקטים באקדמיה לאומנות במינכן, גרמניה. בחמש וחצי השנים האחרונות חי במינכן. תערוכת יחיד של עתי נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות בתאריך ה- 22 למאי, 2014. התערוכה תהיה פתוחה עד ל- 25 לאוקטובר, 2014.

לאוניד זייגר: תחום העבודה שלך הוא דבר לא מוכר מבחינתי, כלומר אני לא מכיר את ההקשר וההסטוריה, מה קורה בעולם האמנות בתחום זה. אשמח אם תוכל להגיד כמה מילים. האם עבודה עם חומרים מהטבע היא טרנד קיים בצורפות, או שזה דבר נדיר?

עתי חן: תחום הצורפות שאני עוסק בו נקרא לרוב ״צורפות עכשווית״ Contemporary Jewellery.
זהו זרם של צורפים אשר מבקשים להרחיב את העיסוק בתכשיטים אל מעבר לשאלות של דקורטיביות או אופנה; אל חיפוש של ביטוי רעיוני, אמנותי, אינדיבידואלי. בהכללה זהו זרם שהחל לצמוח בערך בשנות החמישים שישים של המאה ה- 20, בעיקר במרכז אירופה (מינכן, אמסטרדם), עם כמה יוצרים אוונגרדיים, וכמה מוסדות לאמנות אשר קיבלו את ענף זה כחלק מהממסד האקדמי האמנותי. מכאן והלאה ענף זה התרחב והתפזר לרחבי העולם .

היום זהו מעין מיקרוקוסמוס די אינטימי אך בו בזמן גלובלי, פעיל, מוכר מימסדית. ישנן גלריות שעוסקות ספציפית בתחום צורפות זה; כמו כן קיימים מספר ירידים, עיתונים, אוספים ותערוכות, במוזיאונים שונים ומרכזיים לאמנות או עיצוב בעולם.

משום שצורפות ביסודה התפתחה מתוך עולם האמנות הדקורטיבית או אוּמנות, הטבע והשימוש בטבע היווה בעבר וגם היום, חומר גלם ומקור השראה די מרכזי.

העסוק בטבע הוא אכן בעל חשיבות מרכזית בסדרה הנוכחית שלי, אני משתמש בו גם מקור השראה רעיוני אסתטי, וגם כחומר גלם ממשי. אך עם זאת חשוב לי לציין שבפרויקט “בין לבין” שמוצג בימים אלה במוזאון תל אביב, אני מבקש לצור מעין גוף עבודה שקשה לשייך לעולם אחד, או לזמן מסוים. משהו ששיך לתחום שבין ״טבעי״ ״למלאכותי״, סוג של אזור ביניים, המתח המתקיים בין הוויות אלו.

בעבודתי אני מנסה מצד אחד להתייחס לרפרנטים מעולם התכשיטים (מצד אחד המרכז אירופאים ומצד שני תכשיטים אתניים), כאשר בנוסף, אני שואף למתוח את הקונטקסט של עבודות אלו מהטריטוריה הבלעדית של עולם התכשיטים , אל טריטוריה אחרת, פחות ברורה ומקוטלגת.

העבודות הללו נידונו בעיקר להיות מוצגות יותר כחפצים על גופי תצוגה בחלל ופחות על הגוף. אולם למרות עובדה זאת, גוף האדם משחק לרוב תפקיד מרכזי בעבודותיי – בהתייחסות הצורנית, בפרופורציות ובמשקל; ובתהליך היצירה אני חוזר אליו כל הזמן. מעניין אותי האתגר ליצור עבודות אשר מתקיימות בצורה מסויימת בחלל, ללא הקשר מידי של הגוף, ומצד שני מקבלות קיום ומהות שונה כאשר עונדים אותן.

ל.ז.:האם הגעת לכך מצורפות “קלאסית” או מיצירה במדיה אחרים לגמרי? האם יש לך עבודות בתחומים אחרים?

ע.ח.: בעיקרון קבעתי לעצמי את תחום התכשיטים כמעין ״גבול גזרה״ שבתוכו אני מתנהל. בעיניי יש בעולם התכשיטים רעננות מסויימת שמושכת אותי, מן טריטוריה שיש בה עוד המון מה לגלות, להפוך ולמתוח.

למעשה בחרתי ללמוד במחלקה לצורפות בבצלאל משום העיסוק בחומר כנקודת מוצא ליצירה. דבר נוסף שמשך אותי הם הממדים ה״מיניאטורים״ וסביבת העבודה האינטימית של ענף זה. בהתחלה פחות עניין אותי העיסוק בתכשיטים, זהו אתגר שהתפתח בשלב מאוחר יותר.

לרוב עבודותיי נשארות בתחום העיסוק בתכשיטים. אולם בתערוכה הנוכחית במוזאון תל אביב לאמנות, אני מציג כמה אובייקטים, אך גם בהם יש משהו שמשייך אותם בכל זאת לעולם התכשיטים- אולי החומרים, ההתמקדות בפרטים, או הפרופורציות.

ל.ז.: בעניין שימוש באלמנטים (חפצים) מהטבע, האם זו בחירה אסטטית בלבד או שיש לכך משמעות רחבה יותר, פילוסופית, כעמדת אמן?

ע.ח.: הבחירה שלי בשימוש ושילוב אלמנטים מהטבע בעבודתי אינה אסתטית בלבד, היא בעלת חשיבות רעיונית תוכנית בעבורי .

קשה לי היום לדבר בברור או לקטלג את הרעיונות אשר מאחורי דרך עבודתי ותפיסת עולמי היצירתית. זו אינה אידאולוגיה ברורה, אך עם זאת ברור לי שהשימוש באלמנטים מהטבע נובע אצלי מסוג של חיפוש זהותי, שאלות של שייכות, איתור קונטקסט.

בעבודה הנוכחית חומרי הגלם שלי וביניהם בעיקר החפצים מהטבע, לקוחים ממקומות שונים, למשל מהרי ירושלים שזה המרחב הטבעי שלי, מגרמניה (שבה אני חי היום) וממקומות שונים שבהם ביקרתי. איכשהוא יותר קל לי להתחבר ולפתח שייכות דרך הטבע מאשר דרך ״עולם מעשה ידי האדם״.

אני מגלה כל פעם מחדש שהנושא המרכזי שאתו אני מתמודד דרך עבודותיי הוא העיסוק במחזוריות של צמיחה וכליה. משום מה אני לרוב מתמקד יותר בשלב השני, באסתטיות ובמתח שנוצר בדברים שנמצאים על סף כליון.

אמנם, אני מתמודד עם מעגל זה בעיקר דרך אסתטיקה ועולם מושגי מהטבע; אך זוהי בעיניי רק אלגוריה לתהליך הבלתי פוסק הזה גם בטריטוריות אחרות, שלמעשה כולן בסופו של דבר שייכות לאותו תהליך מחזורי אחד.

ל.ז.: האם יש לעבודות שמות או קונוטציה מוגדרת – נניח, נושא או קשר למקום?

ע.ח.: לחלק מהעבודות יש שמות, לפעמים לשמות יש משמעות מילולית, ולפעמים השם הוא רק צליל או קישור אסוציאטיבי למשהו אחר.

ל.ז.: מדוע אתה בוחר עבודה במיניאטורה, האם לא היה לך רצון לבצע עבודות בפורמט גדול?

ע.ח.: העבודה המיניאטורית היא טריטוריית העבודה שבה אני מרגיש סוג של אינטימיות ובטחון; כנראה משום נסיבתיות כלשהי של בחירות, אולי אקראיות בדרכי (כמו ללמוד דווקא במחלקה לצורפות), אני יצרתי את ״סביבת״ העבודה שלי ב-scale הזה. יכול מאוד להיות שאם הייתי בוחר ב״פניות״ אחרות בדרכי, הייתי מוצא עצמי יוצר במדיום אחר ובממדים אחרים ומרגיש גם שם שייכות ויכולת ביטוי לא פחותה.

לפחות לעת עתה אני עוסק בעיקר במדיום הזה של תכשיטים. משום שסביבת ההתייחסות של התכשיטים היא במקורה לרוב גוף האדם, הפרופורציות האלו הן כמו נתון שמגדיר את כללי ה״משחק״ בתחום זה.

עם זאת, יכול מאוד להיות שבשלב מסוים ארצה לעבוד בטריטוריה ובפרופורציות אחרות- פיסול שמתייחס לקונטקסט אחר של סביבה.

ל.ז.: בזמננו, הגבולות בין תחומי אמנות מיטשטשים. קשה לראות את העבודות שלך דרך פריזמה של פונקציונליות. מבחינה זו, האם אתה מייחס את היצירה שלך לתחום של פיסול? עד כמה נכון לאפיין את זה כצורפות, במובן craft?

ע.ח.: אני מסכים אתך שגבולות האמנות מאוד מטושטשים. צורפות זה מושג מעט בעייתי, אם התרגום שלו הוא Goldsmith, זהו לא מושג מדויק או היחיד שנכון להשתמש בו בהקשר לעבודתי.

אך אם כוונת המילה צורפות היא לעיסוק בתכשיט במובן הרחב שלו, אז כן- אני יוצר תכשיטים. אני בוחן את סביבת המושג, משתמש ב craft או ביכולות הטכניות שרכשתי בלימודי הצורפות, ככלי ביטוי. עיסוק זה איננו מאפיין או מזהה את עבודותיי רק עמו (לפחות כך הייתי רוצה להאמין). גוף האדם או התכשיט הם רק נקודת המוצא שממנה אני מתנהל. אך זה לא אומר שסוג זה של תכשיטים אינם שייכים בו בזמן גם לעולם הפיסול.

היום העיסוק בתכשיטים מאוד רחב ומפוצל. זה כמו תא אורגני שיכול להתפצל ולהתפתח בכיוונים שונים – מאוּמנות ״Craft“, ל״אמנות יישומית״, עיצוב, אופנה, אמנות פלסטית ופיסול.

אני כן רואה את רוב התכשיטים שאני יוצר (זה תלוי מאוד בסדרה הספציפית) כפיסול, אשר סביבת ייעודו היא גוף האדם, ובמערכת היחסים שבין הגוף לחלל.

אפריל 2014, ירושלים

Оставьте ваш комментарий

Поля отмеченные * обязательны для заполнения

:
*

*

Сайт оптимально работает в: Internet Explorer 8.0, Mozilla Firefox 3.6, Google Chrome, Safari 4.0. Если у вас старая версия браузера, вы можете скачать новую на сайте производителя бесплатно.