חיי הנוודים שלי בדירות שכורות החלו בשנת 1980, כאשר נתקבלתי בגיל 15 למכללה לאמנות. בכל פעם, בעודי מגיע למגורים חדשים, הייתי מתחיל “להחיות” אותם בהדרגה, להפוך אותם לבית. הייתי צובע את הקירות, מסדר על המדפים ספרים ואלבומים, תולה ציורים, אך בעיקר מה שיצר את תחושת הבית היו הדברים המיוחדים שהייתי סוחב איתי מדירה לדירה. במשך השנים נוצר מן “אוסף”, האוביקטים של ביתי. הצילומים כאן מציגים את חלקם הקטן.

לאוניד זייגר
[» » »]

לדברי אנטולי עצמו, בכל נפח יצירתו, המתפרסת על פני כ- 50 שנה, קיימות כחמש – שש “עלילות”. האמן חוזר לאותו הרעיון פעם אחר פעם, אך למרות הדמיון בקומפוזיציה ופלטה, כל ציור חדש מביא פתרון ייחודי לנושא. תשפטו בעצמכם.

[» » »]

ישנן עבודות שעומדות אצלי, לא גמורות, במשך שנים. זוהי אחת מהן. מספר פעמים חזרתי אל הקנבס, ובכל פעם מחדש שמתי אותו בצד, לא גמור.
השנה, אני חושב שניתן לעצור.

[» » »]