מרבים “לקטלג” אותי כאמן נון-קונפורמיסטי, בשל השתייכותי ל”אוונגרד הרוסי השני”. אני מסרב להיקרא נון-קונפורמיסט. נהפוך הוא – האידאל שלי הוא קונפורמיזם מלא עם הנטייה הטבעית הפנימית שלי. *** זה היה בעיר לנינגרד. חצי יובל שמעתי ממורי סידלין שציור מתבצע דרך הזהות של האומן ולא כ”ברית הקשת” שבה צבעים ניתנו מלמעלה אחד ליד השני. *** צבעים, צורות, קוים, טונים נולדים על הבד והם קיימים בהקשר לתמונה מסוימת ואינם קיימים כגורמים עצמאיים. *** צבע שמקורו בתודעה מבטא את האינדיבידואליות. *** הציור הוא אינו תיאור על מישור הבד אלא המבנה של משטח עצמו, הרוח שלו… *** האמן הוא כמו המכוון כלי נגינה. המישור של התמונה כל כך מתוח שאפילו מסמר לא ישאיר עליו שריטה ועל הצופה לבנות את עצמו לפי המישור. את זה קבלתי ממורה שלי – סידלין.

• קורות חיים>
• מאמר מעת גדעון עפרת>