עבור מקס אפשטיין, האמנות עוסקת במעגל השימושיות של חפצים שונים הסובבים אותנו: בנייתם, הרכבתם, השימוש הדומסטי בהם, בלייתם, שבירתם או שריפתם והיעלמותם בסוף דרכם. השריפה שהייתה למרכיב מרכזי ביצירותיו בשנים האחרונות היא כלי עבודה עבורו, כמו המכחול לצייר, האזמל לפסל או המצלמה עבור הצלם.
העצים והחפצים הנטושים, שאותם אפשטיין אוסף ברחובות ירושלים, הם חומרי גלם באמנותו. הוא מביא אותם לסטודיו שלו בעין כרם, שם הוא ממשיך לעבוד עליהם. הוא בונה מהם פסלים ובהמשך מעלה אותם באש או שורף בהדרגה עם מבער. חפצי העץ הם הכלי הפיסולי, עליהם הוא משרטט ומצייר או מפסל בעזרת הלהבות. לצד אלה הוא יוצר פיסול בחומר, שמשתלב במכלול היצירה.
קרא בגרסא המלאה>

• קורות חיים