משפחתי מקורה בעיר “כנסיה לבנה”. כולם היו חסידים וכולם עם ידי זהב. סבי היה סנדלר ממדרגה ראשונה ואבי עסק בצורפות. כך ששמות אבנים סמי יקרות כמו אמטיסט, טופז חרוטות בזכרון מאז הילדות… היה לנו סיפור משפחתי על כך שאבא יצר עבור הרוזנת ברוניצקיה עגיל מקום אחד שאבד, והיא לא ידעה להבדיל בין השנים, מה היה העגיל המקורי. מאוחר יותר אבי נאלץ לוותר על המקצוע (תכשיטים הפכו לסימן של ניצול המעמד העובד), והוא הפך להיות מורה להתעמלות, כי הוא תמיד היה טוב בספורט.
נולדתי בקייב בשנת 1927. במלחמת העולם השנייה אבא נהרג ואילו אנו הועברנו לטשקנט. אני זוכר פעם אחת שהמורה שלנו שם הצליח לצוד כמה צבים ובישל עבורנו מרק, זה היה מאוד טעים. זהו זכרון יחיד במינו כמובן, מרק צבים לא היה חלק מתפריט היומי…
קרא עוד>