גלינה משתמשת בלייך לשם יצירותיה באדמת ארץ ישראל – “הארץ המובטחת”. האומנית מניחה את האדמה על פני בד ציור תוך איתור ומיקוד האור הרוחני האופייני לארץ זו. “הצבעים” בהם משתמשת גלינה “עורבבו” באלפי שנים, ספגו את אור השמש וקודשו ע”י הדתות העולמיות. לכן כה עוצמתי זיו השכינה שבהם. האדמה על גבי בדי הציור – זוהי תופעה הולמת היות כי מימי הקדם ועד היום הציירים משתמשים בתור פיגמנטים באדמות צבעוניות. פיגמנטים אלו חזקים, עמידים להשפעות הסביבה ולאור. לא פעם הם נקראים בהתאם למקום בו הפיגמנט נמצא לראשונה או שמפיקים בו פיגמנט בגוון דומה. גלינה מכנה את עבודותיה כך: אוכרה קומראנית, תמנע אדום, זהבהב ירושלמי, בזלת שחורה כינרת… היא משתמשת בחומר טהור תוך איתור המראה הבראשיתי שלו. היעד שהאומנית מציבה לעצמה הינו השגת נימת האדמה עצמה ההופכת מסובסטנציה גשמית לסובסטנציה רוחנית. מכך נובע המינימליזם המוחלט של קומפוזיציות.
» Подписаться на комментарии к этой статье по RSS