נולד בלנינגרד, רוסיה ב- 1936

משנת 1956 למד ציור בסטודיו של האמן אוסיפ סידלין.

משנת 1970 גם לימד בסטודיו של סידלין עד למותו של האמן ב-1972.

היה שותף פעיל בתנועת אמנים הנון-קונפורמיסטית המנוגדת בגישתה האסטתית העקרונית להשקפתה האמנותית השלטונית בברה”מ. הציג בתערוכות המחתרתיות בלנינגרד ובמוסקבה, עם האמנים האחרים של אותם החוגים המנוגדים לאסטתיקה שלטונית.

היה חבר בקבוצת אומנים יהודים “אל”ף”.

עלה ארצה ב- 1979.

מאז ערך כ-15 תערוכות יחיד בגלריות בירושלים, תל-אביב, ברלין, סנקט-פטרבורג (לאחר נפילתה של ברה”מ).

השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות בגלריות ובמוזיאונים בארץ, צרפת, ארה”ב, אוסטריה, גרמניה, רוסיה (לאחר נפילתה של ברה”מ).

ב-1984 זכה בפרס לאומני ירושלים ע”ש שושנה איש-שלום (היה הזוכה הראשון מאז נוסדה הקרן).

קיבל סטודיו בקרית האמנים בפריס מתעם משרד החינוך וגם סטודיו בירושלים מתעם מוזיאון ישראל (לשנתיים, באזור תלפיות).

פרסם ספר “תופעת גאזא” המוקדש לתנועות, חוגים ואמנים נון-קונפורמיסטים (נרדפים על ידי השלטונות בברה”מ) ברוסיה הפוסט-סטאליניסטית (לאחר מותו של סטאלין). כמו כן פרסם כמה ספרים על אמנות בהקשר ליהדות.

העבודות נרכשו על ידי מוזיאון ישראל, מוזיאון עין-חרוד, מוזיאון באר-שבע, המוזיאון הרוסי בסנקט-פטרבורג, המוזיאון העירוני בסנקט-פטרבורג וגם על ידי אספנים רבים כמו יוסי חכמי (פניקס), דבל, אלון (שבתאי), שלוש, יונס, גדעון אפרת, נוע פריצקי-אבירם, נורטון דודג’ וחו’.