» אמנים » אמנים » יוליה שולמן » אנטולי בסין משוחח עם יוליה שולמן (תרגום וידאו)

יוליה שולמן


אנטולי בסין משוחח עם יוליה שולמן (תרגום וידאו)

יוליה:
לא הייתי אדם מאוד בוגר, אבל תמיד רציתי להתקדם. גם עכשיו אני לא רואה את עצמי כאדם בוגר לגמרי.
זה נחמד להרגיש שאתה משתנה כי זה משעמם להמשיך באותו כיוון.
אנטולי:
כן, השגת את המטרה – אתה גמור.
יוליה:
דרך אגב, במקביל לאמנות ישנם חיי יום-יום – משפחה,ילדים, רצון להצליח, העיקר שלא יתערבבו. אחרת יש אין
סוף בעיות. מבחינתי זאת הדרך היחידה להיות נאמן לעצמך. גוגן בכלל עזב את המשפחה למען האמנות.
אנטולי:
מעולה, אני מסכים.
יוליה:
בקיץ שעבר,הייתי בפריס וכל הסביבה הייתה מאוד ציורית, וכשחזרתי היה לי רצון חזק לצייר לא סתם תמונות
אלא תמונות יפות במובן הכי גבוה של המלה הזאת.
לפני זה היו לי כמה שנים שציירתי מונוכרומי, הצבע היה מעצבן אותי ואחרי פריס השתחררתי.
אנטולי:
ראיתי סרט על מארק רותקו. יש לו מרקם צבעים דומה בלי רמז לדמויות. ידוע שהיה לו דיכאון, הוא רצה לעזוב
את העולם הזה וכך עשה. אני חושב שקשר עם העולם הזה דרך דמויות או רמז לדמויות הכרחי.
יוליה:
אתה חושב שאצלי זה ההפך – קשר “חזק” לחיים.
אנטולי:
כן, בלי זה קשה לי להסתכל בתמונה.
יוליה:
הנה תמונה שמעניינת רק אותך ואותי, לא אביא אותה להראות לאף אחד.
אנטולי:
אין לי מה לומר.
יוליה:
לפעמים אני רואה עבודות כמו שאנשים זרים רואים אותן.
אנטולי:
כמו תלמידה מצטיינת

יוליה:
חשוב לי שיהיה איזשהו עימות פנימי בין החלקים שבתמונה, קשה לבטא את זה במלים. אני מציירת לא לפי
סקיצה, תוך עבודה משהו מתפתח ואז ברור שזה מה שאני רוצה. אולי זו שיטת נשים לנסות ולמצוא.
אנטולי:
בשבילי זו שיטה היחידה.
יוליה:
יש לי תסביך של תלמידה מצטיינת, אני רוצה להיות מאה אחוז. כאשר אני בודקת שיטות העבודה שלי אני רואה
הרבה חסרונות אבל מצד שני טבעי לי לעבוד ככה. בסופו של דבר מובן לי שאי אפשר לפתח שיטות, כל ציור נוצר
בדרך שלו וצריך להשלים עם זה. אבל יש לי חלום שמתישהו הכל יהיה מסודר, שיטתי, בטוח ויפה, אך זה רק
חלום.
ההבעה שלי היא באמצעות שילוב צבעים ומסות הנכונות של הצבע ודרמה מוסתרת בכל תמונה.
אנטולי:
הנה יש בתמונה קוים וכתמים שמקורם בתת מודע
יוליה:
זה פרוש שלך. לפעמים בן-אדם חושב שזה במודע וזה בתת מודע אבל זה לא בהכרח כך.
אנטולי:
הנה פה אני לא יודע איפה יש קוים וכתמים מהתת מודע.
יוליה:
זה תמיד במקביל.
אנטולי:
אני מסכים שזה תמיד במקביל, מודע ותת מודע בציור, וגם אני חושב שכמה דברים פה עשית במודע כדי להגיע
לאיזון בתמונה.
יוליה:
אני לא זוכרת, לא חשוב.
אנטולי:
הנה, אם נסלק את דמות האדם מהציור הזה, הכל יתפרק.

יוליה:
אומן רוצה שהיצירות החדשות שלו יהיו יותר טובות ממה שהוא עשה קודם. הוא שואף להתקדם.
זה לא תמיד מצליח. כל פעם יש שלב חדש ולא תמיד אני רוצה להביא אותו לסיום, אז אני מתחילה משהו אחר,
משהו במקביל. אז לשים את כל התמונות שלי ביחד ולהסתכל עליהן זה יהיה בלגן שלם.
ועכשיו תראה איזה כלי נגינה קניתי בשוק הפשפשים בשלשים ש”ח, באמת מדהים, כמו פסל קוביסטי, נכון
נפלא ?
אנטולי:
זה לא מאפריקה ?
יוליה:
לא, זה מאסיה, כמו כינור.

Сайт оптимально работает в: Internet Explorer 8.0, Mozilla Firefox 3.6, Google Chrome, Safari 4.0. Если у вас старая версия браузера, вы можете скачать новую на сайте производителя бесплатно.